גם בגן עם צוות מסור וילדים שמחים, בעלת הגן עשויה להרגיש שהיא נושאת לבדה את ההחלטות החשובות. כשעובדת עוזבת, כשהורה מתלונן או כשהמספרים אינם מסתדרים, כולם פונים אליה. אבל למי היא פונה כדי לחשוב על התמונה הרחבה?
בעסקים רבים יש עמיתים מנהלים, מחלקות מקבילות או הנהלה שאפשר להתייעץ איתה. בגן פרטי המבנה בדרך כלל אחר. בעלת הגן היא לעיתים גם הדמות החינוכית, גם המעסיקה, גם זו שאחראית על התקציב וגם מי שמקבלת את השיחות בסוף היום. ניסיון מקצועי רב אינו מבטל את הבדידות הזאת.
כשהמצב הקיים מתחיל להיראות בלתי נמנע
משפטים כמו „ככה זה אצל כולם”, „כבר ניסינו הכול” או „הצוות של היום הוא לא כמו פעם” מתארים תסכול אמיתי. לפעמים הם גם מצמצמים את האפשרות לשאול מה בכל זאת נמצא בתחום ההשפעה שלנו. השאלה אינה אם הקושי קיים, אלא איך בודקים אותו בלי להישאר לבד עם אותה תגובה מוכרת.
למשל, תחלופה בצוות יכולה להיות קשורה לשוק העבודה, אך גם להגדרות תפקיד, לאופן הקליטה, למנהיגות של מובילות הקבוצות או לשגרות השיחה בגן. ירידה ברווחיות יכולה להיות קשורה לתפוסה, לתמחור, להוצאות או לאופן שבו העבודה מאורגנת. לפני שמחליטים מה לתקן, כדאי לראות את הקשרים בין הדברים.
מה שותף לחשיבה יכול להוסיף
ליווי מקצועי אינו אמור להחליף את שיקול הדעת של בעלת הגן. הוא מאפשר לה לעצור, למפות את המצב, לבחון הנחות עבודה ולבחור צעד שאפשר ליישם. לפעמים מתחילים בהחלטה עסקית; לפעמים בעבודת הצוות או בהאצלת סמכויות. שיטת 5 הצירים מחברת בין ההיבט העסקי, הארגוני, החינוכי, התפעולי והמיינדסט הניהולי כדי שלא נטפל בסימפטום אחד במנותק מהמערכת כולה.
השינוי מתחיל לעיתים בשאלה פשוטה: מה קורה כיום רק מפני שהתרגלנו לעשות אותו כך? ממנה אפשר לעבור מבדידות ניהולית לחשיבה משותפת, ומתגובה יומיומית לבחירה מודעת.
הצעד הבא: בשיחת היכרות קצרה נוכל לבחון מה מעסיק אותך כעת והאם יש טעם להמשיך לפגישת מיקוד. להכיר את דרך הליווי.
